מי לא היה רוצה זוגיות טובה? מי לא היה רוצה מערכות יחסים נעימות ופוריות? מה זה אומר "תקשורת מקרבת"?
תקשורת מקרבת היא דרך להתקשר עם אחרים ועם עצמנו.
ד"ר מרשל ב. רוזנברג, פיתח את שיטת התקשורת המקרבת,
שנקראת גם – תקשורת לא אלימה – NonViolent Communication
ומכונה גם "שפת הלב" או "שפת הג'ירף".
מי שלא מכיר עדיין את שפת התן והג'ירף לילדים, אז אני ממש ממליצה.
הדגש בשיטת תקשורת מקרבת, הוא לדבר עליי ולא על האחר, ולהתמקד בצרכים שלי.
יש דפים שלמים של סוגי צרכים ומילים שמביעות צורך.
אני מזמינה אתכם להתעמק במודל 6 הצרכים של טוני רובינס,
שימחיש לכם למה אני מתכוונת.

במודל ששת הצרכים של טוני רובינס, קיים הצורך בוודאות וביטחון, באי וודאות וגיוון, במשמעות ומיוחדות, באהבה וקרבה, בצמיחה-התפתחות ובנתינה-תרומה (נתינה מעצמנו).

בעקרון, ועל פי המודל של טוני רובינס, לכל אחד יש צורך מסויים שהוא יכול להגשים במידה מסויימת, בזמן מסויים, כדי לפתח, לקיים ולהגשים את עצמו בעולם.

במאמר הזה אני רוצה להציג לכם 2 כלים מדהימים שלמדתי מהרצאותיו של ד"ר מרשל רוזנברג בתקופת לימודיי, וכלים אלה משמשים אותי בליווי הזוגות בשיטת התקשורת המקרבת, ואני מדברת עליהם גם בהרצאה "תקשורת מקרבת".

הכלים המעשיים ל- תקשורת מקרבת, ששינו את חיי כשנקלעתי לתקשורת לא נעימה עם ילדיי, ולמעשה, כל מערכות היחסים שלי השתנו לגמרי, באמצעות הכלים הללו.
מהרגע שהטמעתי את הכלים האלו בשיח היומיומי שלי עם הילדים, כמות ועוצמת המריבות ביננו, פחתה בצורה משמעותית.
כיום, כולנו רגישים יותר אחד לשני, מקשיבים יותר, מחוברים יותר לצרכים של עצמנו, למחשבות שלנו ולרגשות שלנו, מעבר למה שאני רוצה להגיד ב"אוטומט" הראשוני שלי.
התחלתי לבדוק עם עצמי וגם עם הסובבים אותי, מהם הצרכים שלי ושלהם, שבעצם נמצאים מאחורי הרגש הראשוני שעולה, וזה איפשר לי שיח כנה ואמיתי.

הכלים האלו הם:
המודל של תקשורת מקרבת – תצפית-רגש–צורך-בקשה
זו התבנית הכי שימושית שאני מכירה להביע את המסר והצורך שלי, בצורה רכה שאינה מאשימה, מבקרת, מתלוננת או פוגעת בצד השני.
הדגש פה הוא שאני מדברת על עצמי!
על הרגש שלי ועל הצורך שלי.
ולכן, אין לצד השני אפשרות לערער על זה.
הדברים שאמרתי נוגעים אלי ולא אליו.
רק אני יודעת ומרגישה את עצמי.
הכוונה בתבנית הזאת, שאני מתארת מה מפריע לי – תצפית.
במילים פשוטות שרק מתארות את המצב. אבחנה קרה.
רק אומרת עובדות שקורות בשטח.
ואז אני אומרת איך אני מרגישה בקשר לזה – רגש.
ואני מדברת רק על התחושות והרגשות שלי.
לא על איך אני חושבת שהצד השני צריך לדעתי להרגיש בקשר לזה. אני מדברת רק על עצמי.
מכאן הדרך סלולה וברורה לדבר על משהו עמוק יותר – הצורך שלי.
מה אני צריכה במהות שלי, באישיות שלי, במי שאני, כדי להרגיש טוב, כדי שהרגש הלא נעים (תסכול, עצב, צער, געגוע וכו') – לא יהיה.
וכדי שזה יקרה, יש לי בקשה מהצד השני…
והבקשה תאמר בדרך לא שיפוטית.

מה הצורך הפיזי של מה שיקרה בעולם החומרי, כדי לעזור לי למלא את הצורך שלי, ולהימנע מהרגש הלא נעים שנגרם לי כתוצאה ממה שתיארתי בתצפית…

דוגמא למודל הזה של תקשורת מקרבת:
האירוע – באתי הביתה והכיור מלא כלים. אני כועסת, אני רותחת, אני מתפוצצת
אני אחרי יום עבודה ארוך ומתיש והדבר האחרון שבא לי עליו עכשיו זה לשטוף כלים
אז אני מחפשת אשמים. מישהו לצעוק עליו, לריב איתו ולהתעלל בו, כי אני מתוסכלת כרגע.
רגע, תעצרי!
זה לא מה שלמדת מהשיטה של ד"ר מרשל רוזנברג:)
תנשמי רגע עמוק 7 נשימות.
עכשיו תנערי קצת את הגוף.
עכשיו אני אדבר גם אליכם, כפי שאני הרגשתי:
בואו וננסח את ה"מקרה" לפי המודל של "תקשורת מקרבת",
מה מפריע לי ומה אני רוצה?
אוקיי
אני רגועה, חשבתי, ניסחתי ואני מוכנה לדבר על זה.
אני מוצאת את בן זוגי היקר בבית.
מנשקת אותו, מחבקת אותו, מתעניינת ובודקת איך היה היום שלו.
ואז מבקשת לדבר על משהו שהפריע לי כשנכנסתי הביתה היום…
"אהוב שלי, אני הנחתי את התיק שלי, הלכתי לשתות כוס מים במטבח,
וראיתי שהכיור מלא כלים" – תצפית
"הרגשתי לא נעים. מאד מפריע לי שהכיור עמוס בבלגן ובכלים מלוכלכים
ומלאי חיידקים" – רגש

"אתה מכיר אותי כבר מספיק זמן כדי לדעת שיש לי צורך בסדר וניקיון. זה בא מההפרעת קשב וריכוז שלי" – צורך
"אני מציעה להכניס ישר את הכלים למדיח ולא להשאיר בכיור. זה בסדר
מבחינתך?" – בקשה

דוגמא נוספת
האירוע – אני נכנסת הביתה ויש מוזיקה בעוצמה חזקה מהחדר של הבן
שלי.
אני מרגישה כאילו שאני תחת מתקפה של רעש ופיצוצים, ועצבנות עולה
מתוכי.
אני עוצרת את עצמי מלרוץ לחדר של הבן ולצעוק עליו, אולי "דיייי כבר עם
הרעש הזה".
במקום זה אני נושמת לרגע בחדר שלי, מאחורי דלת סגורה בשקט יחסי.
ואז חושבת היטב מה אני אומרת לו…

"ילד שלי, המוסיקה שלך בבית קצת רועשת" – תצפית
"זה מאד חזק עבורי, ולא נעים לי" – רגש
"אני צריכה שתנמיכך קצת כדי שאוכל להקשיב לחדשות בטלוויזיה, בסלון "
– צורך
"אתה יכול להנמיך את העוצמה קצת ?" – בקשה

• כפי ששמתם לב, השיחה עם הבן מנוסחת קצר יותר בהקפדה, בהתאמה לסגנון הדיבור שלו.